<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן שע"ד</h1>
<h2>דף מח:</h2>
שאלת עוד במחט שנמצאת בקורקבן וכולה נטמנת ונבלעת בעובי בשרו והיה נשאר כחצי אצבע מצד הכיס גם מצד החוץ שלא היתה המחט אוכלת ולא היה נכר שום נקב לא לצד הכיס ולא לצד החיצון מהו לפי מה שכתבת גבי נקב הקורקבן וכיסו קיים כשרה שלא נאמר זה אלא בחולי אבל במחט טרפה, ואילו היה המחט נראה מבחוץ כלל הייתי טורפה כדעתך אבל עכשו שהיא מובלעת מה. תשובה אילו היה המחט נראת מבפנים כלומר שנקב הכיס ולא מצאנו נקב מבחוץ כשרה ואפילו במחט קלישתא דסרכה נקט ואתיא עם האוכלין, וזהו שאמרו גם במחט שנמצאת בהמסס ובית הכוסות כל שלא נקבו לחוץ שהיא כשרה. וכן אפילו נמצאת בריאה אף על פי שאין דרך הקנה לבלוע אין חוששין שמא דרך כניסתה ניקבה. וכל שכן זו שאפשר שנכנסה דרך ושט שכל שאפשר שתכנס דרך ושט עם האוכלין אפילו ירדה עד הכרס אין חוששין לה, וכן אפילו נכנסה דרך קנה כל שהמקום קרוב מאד (ודרך) [ורחב] כמחט שנמצאת בריאה כל שיכול לבדקה בנפיחה כשרה, מה שאין כן בכבד הרחוק דחוששין בקלישתא שמא עם כניסתה נטתה אילך ואילך ונקבה אלא אם כן נמצאת בסימפונא רבה דכבדא. וקרקבן כל שאפשר לתלות שנכנסה דרך ושט עם האוכלין אף על פי שנקב הכיס כשרה. ואילו נמצאת מחט זו תחובה בקרקבן מבחוץ זו היא שאמרתי דטרפה דמבחוץ באה, ובקוץ עד שתנקב לחלל. והנדון שלפנינו אף על פי שאין הנקב נכר לא מבפנים ולא מבחוץ תולין להקל לפי שדרך הושט לבלוע ודרך שם נכנסה עם האוכלין אלא שנסתם הנקב שעל כרחנו אחד מן הנקבים נסתם וכיון שכן תולין במה שדרכו. ועוד דהעמידנו על חזקתו דעוף זה בחזקת כשרות לגבי נקבים אלו עומד וכשר.
<h2>דף נג:</h2>
שאלת עוד במחט שנמצאת בקורקבן וכולה נטמנת ונבלעת בעובי בשרו והיה נשאר כחצי אצבע מצד הכיס גם מצד החוץ שלא היתה המחט אוכלת ולא היה נכר שום נקב לא לצד הכיס ולא לצד החיצון מהו לפי מה שכתבת גבי נקב הקורקבן וכיסו קיים כשרה שלא נאמר זה אלא בחולי אבל במחט טרפה, ואילו היה המחט נראה מבחוץ כלל הייתי טורפה כדעתך אבל עכשו שהיא מובלעת מה. תשובה אילו היה המחט נראת מבפנים כלומר שנקב הכיס ולא מצאנו נקב מבחוץ כשרה ואפילו במחט קלישתא דסרכה נקט ואתיא עם האוכלין, וזהו שאמרו גם במחט שנמצאת בהמסס ובית הכוסות כל שלא נקבו לחוץ שהיא כשרה. וכן אפילו נמצאת בריאה אף על פי שאין דרך הקנה לבלוע אין חוששין שמא דרך כניסתה ניקבה. וכל שכן זו שאפשר שנכנסה דרך ושט שכל שאפשר שתכנס דרך ושט עם האוכלין אפילו ירדה עד הכרס אין חוששין לה, וכן אפילו נכנסה דרך קנה כל שהמקום קרוב מאד (ודרך) [ורחב] כמחט שנמצאת בריאה כל שיכול לבדקה בנפיחה כשרה, מה שאין כן בכבד הרחוק דחוששין בקלישתא שמא עם כניסתה נטתה אילך ואילך ונקבה אלא אם כן נמצאת בסימפונא רבה דכבדא. וקרקבן כל שאפשר לתלות שנכנסה דרך ושט עם האוכלין אף על פי שנקב הכיס כשרה. ואילו נמצאת מחט זו תחובה בקרקבן מבחוץ זו היא שאמרתי דטרפה דמבחוץ באה, ובקוץ עד שתנקב לחלל. והנדון שלפנינו אף על פי שאין הנקב נכר לא מבפנים ולא מבחוץ תולין להקל לפי שדרך הושט לבלוע ודרך שם נכנסה עם האוכלין אלא שנסתם הנקב שעל כרחנו אחד מן הנקבים נסתם וכיון שכן תולין במה שדרכו. ועוד דהעמידנו על חזקתו דעוף זה בחזקת כשרות לגבי נקבים אלו עומד וכשר.
